סובלת מצניחת עפעפיים? לפניך מידע על ניתוח הרמת עפעפיים
מתיחת עפעפיים
מתיחת עפעפיים היא ניתוח שמטרתו לשפר את מראה העפעפיים העליונים והתחתונים, על מנת לתת להם מראה צעיר ורענן. ניתוח זה מיועד לאנשים בעלי מראה עפעפיים נפולות עקב צניחת עפעפיים או בעלי קמטים לצידי העפעפיים. בניתוח, מוציאים עודפי עור ועודפי שומן הקיימים סביב לעפעפיים, הניתוח אינו מצריך אשפוז וניתן לעבור אותו בהרדמה מקומית בלבד. לאחר הניתוח, תיתכן נפיחות רבה באזור העפעפיים, שטפי דם, אדמומיות וכאבים. את תוצאות הניתוח המשמעותיות ניתן לראות תוך מספר חודשים, והן נשמרות למשך כעשר שנים.
סוגי הניתוחים למתיחת עפעפיים:
- ניתוח הרמת עפעפיים עליונים - מבצע הרופא חתך לרוחבו של הקפל הטבעי בעפעף, לאחר מכן מסולקים, שקי השומן, עודפי העור והשרירים. בתום הניתוח נתפר העפעף בתפר עדין.
- ניתוח הרמת עפעפיים תחתונים - מבוצע חתך בצידו הפנימי או החיצוני של העפעף, לאחר מכן מסולקים עודפי השומן והשרירים ונתפר (לעיתים מתבצע הניתוח ללא תפרים כלל).
תהליך ההתאוששות וההחלמה מהניתוח:
שאלות ותשובות בנושא מתיחת עפעפיים:
מושגים שכדאי להכיר בתחום של מתיחת עפעפיים:
ארובת העין הינה הרקמה המקיפה את העין עצמה. לארובת העין צורה של פירמידה בעלת ארבע דפנות המגנות על העין מפני פגיעות שונות, ראש הפירמידה נמצא בפנים, ובסיס הפירמידה מחזיק את גלגל העין. ארובת העין מהווה חלק מהגולגולת עצמה, היא מורכבת משבע עצמות ומכילה שרירים האחראיים על תנועת העין, שומן, כלי דם, סינוסים ובלוטת דמעות. הפרעות שונות בארובת העין מתבטאות תופעות כגון שברים, דקומפרסיה ארובתית (עין בולטת), פזילה, משיכת עפעפיים כביטוי של מחלת בלוטת התריס, רטרקצית עפעפיים ועוד. הטיפול בהפרעות אלו משלב, בדר"כ, התערבות תרופתית וכירוגית.
שקיות בעיניים, כשמן כן הן, הן מעין מטען נופל מתחת לעין. שקיות בעיניים יוצרות מבט ישן וחולני. היווצרותן של שקיות אלה, נובעת מכך שהעור סביב העין, דק ועדין יותר מאשר העור בשאר הפנים, ועל כן, סימני ההזדקנות הראשונים מופיעים שם. שקיות בעיניים יכולות להיווצר גם עקב עייפות וחוסר שינה, חוסר איזון הורמונאלי, עישון, שתייה מרובה של קפאין, נזלת אלרגית ועוד. ניתן להיפתר משקיות בעיניים באמצאות מנוחה נכונה, תזונה בריאה, שתיית מים, התעמלות בפנים וכמובן, ניתוחים קוסמטיים שונים כגון הזרקת בוטוקס או ניתוח מתיחת עפעפיים.
כמו שקיות בעיניים, גם קמטי הבעה נוצרים באזור העור הסובב את העיניים, האזור העדין ביותר בפנים. קמטים אלו, המופיעים גם במצח וזוויות הפה, נקראים קמטי הבעה, מכיוון שהם נוצרים באופן טבעי כאשר אנחנו מחייכים או כועסים. כאשר אנחנו צעירים, העור המתקמט באזור העיניים בעת חיוך, חוזר והופך להיות מתוח לאחריו, אך עם השנים, השמנים הטבעיים הקיימים בעור פוחתים, ועל כן נוצרים קמטי ההבעה. קמטי הבעה נוצרים גם עקב חשיפה מרובה לשמש, יובש בפנים, עישון, חיוכים ממושכים ועוד. ניתן לטפל בקמטי הבעה באמצעות קרמים, התעמלות לפנים והזרקת בוטוקס.
התגלגלות פנימה של העפעף התחתון נקראת אנטרופיון. האנטרופיון מתחיל כאדמומיות בעין ומתבטא בהפרשות מרובות וטשטוש ראיה, עם הזמן, האנטרופיון גורם לריסים להיכנס פנימה וכך, לשרוט ושפשף את גלגל העין, לגרות את פני השטח של העין ואף לגרום לזיהום ולקויות ראייה. מצב זה של אנטרופיון הוא מצב שעובר בתורשה, בעיקר, אך הוא נוצר גם עקב הזדקנות, דלקת בלחמית העין, הפרעות בשרירי העפעפיים ועוד. הטיפול העיקרי באנטרופיון הוא באמצעות הזרקת בוטוקס.
אקטרופיון, אף הוא, מתאר הפרעה בעפעפיים התחתונות. הפרעה זו מתבטאת בעפעף הבולט כלפי חוץ, הנוצרת עקב היחלשות ברקמות העפעף התחתון. העפעף הבולט כלפי חוץ, מתרחק מעט מהעין עצמה, וגורם ללובן של העין להיראות יתר על המידה. לאקטרופיון מספר גורמים כגון: הזדקנות, אלרגיה, פציעה בשרירי העין, הפרעה גנטית, שיתוק בעצב הפנים, שרירי עפעף רפויים ודלקות. אקטרופיון לפעמים נוצר עקב סיבוך של ניתוחי עפעפיים. ניתן לתקן אקטרופיון באמצעות ניתוח כירורגי.
כמו בדיקת שדה ראייה, גם בדיקת לחץ תוך עיני תפקידה לאתר גלוקומה. הבדיקה נעשית בעיקר בקרב מבוגרים או צעירים אשר עברו ניתוח קטרקט. באמצעות בדיקה זו, ניתן לאתר קיומה של גלאוקומה, גם אם המטופל אינו סובל מתסמינים מוקדמים שלה. גלאוקומה שלא טופלה במועד, עלולה לגרום לעיוורון. מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, אותה ניתן לבצע במספר טכניקות, כאשר המקובלת ביותר היא בדיקת גולדמן הדורשת טפטוף טיפות הרדמה ולאחריהן טיפות נוספות בצבע כתום (fluorescein) באמצעותן ניתן לבדוק חריגות על פני שטח העין. לאחר טפטוף טיפות אלו, הראש מוכנס לתוך מתקן מייצב, והבוחן בודק את העיניים באמצעות אור כחול.
בדיקה זו מועדת לבדיקה יסודית של העין לצורך איתור מחלות מערכתיות שונות כמו הפרעה בחדות הראיה, עיוורון צבעים, רתינופטיה סכרתית, הבחנה בתנועות וכדומה, הפרעות אשר יש להן ביטוי ברשתית העין. בבדיקה זו, משתמש הרופא במכשירים שונים כגון פונדוסקופ, המספק תצוגה מוגדלת של בחלק האחורי של גלגל העין ומנורת סדק, המספקת מבט על מבני העין הקדמיים כגון הלחמית, העפעפיים, כלי הדם, עצבי הראיה והרשתית. הבדיקה מתבצעת באמצעות שתי שיטות: בדיקה חיצונית ישירה ובדיקה עקיפה. הבדיקה אינה מכאיבה ואורכת כעשר דקות.